נאוה בריאות ואיכות חיים בע"מ - IRRITABLE BOWEL SYNDROME (IBS) - תסמונת המעי הרגיז
 
 



ליעוץ: 09-9510981

     

    
רילקסטין ® RELEXSATIN  |  בדיקת סמים  |  60 -פרוביוטיקה 6 ביליון probiotics  |  הפרעות אכילה  |  תופעות הריון  |  פרוביוטיקה  |  L – גלוטמין ( GLN )  |  גרד בקרקפת  |  גרד באיבר המין הנשי  |  עור ,מחלות עור ונגעים עוריים  |  פתרון לנשירת שיער  |  ניהול אורך חיים בריא  |   פסוריאזיס  |  טרשת נפוצה  |  העור,מחלות עור וכיצד ניתן לעזור להן ע"י טיפול נטורופתי  |  ניקוי הגוף בריפוי בתזונה  |  אלומיניום  |  קרקפת שומנית  |  הקשר בין בדיקת שיער לגילוי מתכות כבדות, למחלת הסרטן  |  תזונה לנשים הרות ומניקות  |  הקשר בין בדיקת שיער למחלת הסרטן  |  מערכת חיסון חזקה עם מערכת עיכול בריאה  |  הקשר בין בדיקות שיער להחמרת האוטיזם בילדים  |  
 

IRRITABLE BOWEL SYNDROME (IBS) - תסמונת המעי הרגיז

תסמונת המעי הרגיז -הגדרה:
הפרעה בצינור העיכול, המערבת את הקיבה והמעיים וגורמת לתסמינים חוזרים של כאבי בטן ברמות שונות, עצירות ו/או שלשול ונפיחות בטנית.

תסמונת המעי הרגיז -אטיולוגיה:
למעשה, עד היום לא נמצא גורם אנטומי מוחשי לתסמונת המעי הרגיז. אמנם ישנן השארות רבות לגבי מעורבות של גורמים רגשיים, תזונה, תרופות או השפעות הורמונליות. חלק מהמטופלים סובלים מהפרעות נפשיות כגון חרדה, דיכאון וסומטיזציה (תופעה פסיכולוגית בה חרדות והפרעות נפשיות באות לידי ביטוי בסימפטומים גופניים), אם כי הסטרס והקונפליקט הרגשי לא תמיד לא תמיד חופפים להתרחשות התסמינים. אחת ההשארות מדברת על סוגייה פסיכולוגית שלא נפתרה מעברו של המטופל (כולל התעוללות פיזית או מינית).

תסמונת המעי הרגיז תסמינים:
תסמונת המעי הרגיז פורצת לראשונה בד"כ בעשור השני והשלישי של החיים. נדיר לפגוש מטופל המאובחן בתסמונת המעי הרגיז לראשונה בגיל מבוגר. שכיחות נשים הסובלות מהמחלה גבוהה פי 2-3 מהגברים. כמו כן, נשים נוטות לסבול מתסמינים חריפים יותר.
התסמינים מתרחשים לרוב בשעות הערות ואינם מעירים משינה. צריכת מזון וסטרס עלולים לעורר את התקף תסמיני מחלת תסמונת המעי הרגיז.
תסמונת המעי הרגיז מאופיינת בכאבי בטן המוקלים לאחר יציאה, עצירות או שלשולים, נפיחות בטנית, ריר בצואה ותחושת חוסר התרוקנות לאחר הצאייה. ככל שיש יותר תסמינים יש יותר סבירות ל-תסמונת המעי הרגיז. כמו כן, ייתכנו תסמינים מחוץ למע' העיכול כגון פיברומיאלגיה, כאבי ראש, דיספאריניה (משגל מכאיב עקב הפרעה נפשית) וכו'.
אופי ומיקום הכאב והרגלי הצאיה שונים ממטופל למטופל. בגדול ישנה חלוקה לשני טיפוסים עיקריים: הסובל מעצירות והסובל משלשול. הטיפוס הראשון סובל בעיקר מעצירות, אם כי הרגלי הצאייה אינם קבועים. רוב המטופלים סובלים מכאב ביותר מאיזור אחד של המעי, אשר מוקל לאחר היציאה. לרוב יש נוכחות של ריר לבן או שקוף בצואה. כאבי הבטן יכולים להיות עמומים או עוויתים הבאים בהתקפים. אכילה עלולה לעורר את הכאב. ייתכנו גם גזים בבטן, נפיחות, בחילה, צרבת והפרעות עיכול אחרות.
טיפוס השני מאופיין בהתקפים תלולים של שילשול הבאים מיד לאחר התעוררות משינה (אך לרוב אינו מעיר משינה) , אחרי ארוחה או במהלכה. כמו כן, נפוץ לראות סימפטומים של כאבי בטן, נפיחות, דחיפות רקטלית וחוסר יכולת להתאפק. שלשול ללא נוכחות הכאב אינו אופייני ועלול להחשיד על הפרעה אחרת (תת-תזונה או שלשול אוסמוטי, למשל).

תסמונת המעי הרגיז-אבחנה:
מאחר ולא פותח עדיין כלי לאבחנה ברורה של המחלה, הרופא המאבחן מתבסס בעיקר על התסמינים המוצגים ע"י המטופל תוך כדי תשאול מעמיק , ועל שלילת מחלות אחרות הנעשית ע"י בדיקות רפואיות שונות.
הקריטוריונים הסימפטומטים לאבחנה כוללים דפוסי צאייה אופיניים, זמן ואופי הכאב, כאבי בטן המוקלים לאחר צאייה, נוכחות של ריר בצואה, תחושת נפיחות וגזים בבטן. לא בהכרח כל התסמינים צריכים להופיע יחדיו.
מכיוון שהאבחנה מתבססת בעיקר אנמנזיה (תשאול אודות התסמינים, היסטוריה רפואית ומשפחתית, היחסים בתוך המשפחה והרגלי אכילה), ישנה חשיבות רבה ליחס אוהד מצד הרופא המטפל ולאינטראקציה בריאה בינו לבין המטופל.
יש לשים לב כי ישנן מחלות רבות הדומות באופיין לתסמונת המעי הרגיז כגון, אי-סבילות ללקטוזה (סוכר-חלב), שלבים מוקדמים של דלקת מעיים כרונית (IBD), הפרעות בדרכי המרה, זיהומים השונים בדרכי העיכול וכו'.

תסמונת המעי הרגיז-טיפול:
אסטרטגיית הטיפול בתסמונת המעי הרגיז תלוייה בחומרת המחלה. הצורה הקלה של המחלה מטופלת ע"י מתן הסבר סבלני למטופל אודות המחלה (על המטופל להבין כי בעצם אין נוכחות של מחלה אורגנית בגופו והגורם הוא ככל הנראה פסיכולוגי), השבת ביטחון ושינויים באורח החיים ובתזונה. פעילות גופנית יומימית מפחיתה סטרס ומעודדת פעולת מעיים תקינה, במיוחד אצל מטופלים הסובלים מעצירות.
להפחתת גזים בבטן מומלץ להפחית את צריכת הקטניות, כרוב ומוצרי מזון אחרים שעלולים לגרום להתססה.
לאלה הסובלים מאי-סבילות ללקטוז מומלץ להימנע מצריכת חלב ומוצריו.
לכאבי בטן אחרי ארוחה כדאי לשמור על תזונה דלת שומן ולצרוך כמות מוגברת של חלבנים. צריכת סיבים תזונתיים יכולה גם כן לעזור, במיוחד למטופלים הסובלים מעצירות. מצד שני, תוספת של כמות קטנה של הסיבים יכולה למצק את הצואה ועל-כן תעזור גם לאלה הסובלים משלשול (מכיוון שהסיבים פועלים בשני הכיוונים, יש להיוועץ עם איש מקצוע בנוגע להתאמת המינון המומלץ).
שמנים אתריים מסוימים (כגון שמן מנטה) עלולים לסייע בהרפיית כאבים עוויתים.
מספר קטן יותר של מטופלים סובלים מדרגות חומרה בינונית וקשה של תסמנות המעי הרגיז. לאלה לעיתים מומלץ טיפול פסיכולוגי ותרופתי, הכולל תרופות נגד עוויתות, נוגדי שלשול (לפי הצורך) ותרופות נוגדות דיכאון.
רוב המטופלים סובלים מהצורה הקלה של המחלה ועל כן בד"כ לא פונים לקבלת טיפול רפואי כלל..

 

 

 

 

         

המידע באתר זה אינו מהווה התוויה רפואית ו/או תחליף לכל טיפול תרופתי ו/או התייעצות עם רופא מטפל, בכל מקרה של בעיה רפואית יש לפנות לרופא מטפל.
    סליקה מאובטחת באמצעות:
PAYPAL
לייבסיטי - בניית אתרים